משחקים אותה: תעשיית הגיימינג הישראלית הולכת ומתפתחת

 באדיבות HackerU, יח"צ

 

עד לפני כמה שנים חברות ההייטק הגדולות בישראל שהגיעו להכרה עולמית צמחו בתחומים שמרניים כמו אבטחת מידע (צ`ק פוינט) או תעשיית הרכב (מובילאי) והיו סיבות הגיוניות להצלחה של החברות האלה. מדובר בחברות שהציעו טכנולוגיות שמרבית האוכלוסייה עושה בהן שימוש על בסיס יומיומי. הרי כולנו משתמשים במחשב ונוסעים ברכב ולכן אנחנו זקוקים להגנה מקסימלית.

אבל כמו שזה נראה, התחום הנוכחי שיצמיח חברות ישראליות בקנה מידה עולמי הוא תעשיית פיתוח המשחקים. בשנים ארוכות אני נמצא בלב תעשיית הגיימינג הישראלית, כמנהל סטודיו, וכמי שמכשיר את דור העתיד של התעשייה ומתעדכן בכל מה שקורה בענף.

בעבר היה מדובר בענף נישתי–גיימרים עם תדמית מעט `חנונית`, אולם המציאות הזו משתנה. בתור אחד שחי ונושם את תעשיית הגיימינג הישראלית די ברור לי שתעשיית ההייטק המקומית עוברת מהפך תרבותי עמוק, תהליך שהואץ מאד בתקופת הקורונה. יותר ויותר אנשים משחקים שעות ארוכות: בקונסולה, במובייל, במחשב וגם בטאבלט. המשחק מסב להם שעות רבות של הנאה, צלילה אל פנטזיה ודמיון, פיתוח מיומנויות כמו ראייה מרחבית, והזדמנות לברוח מהתקופה המטורפת שבה כולנו נמצאים.

ובהתאמה, חברות ישראליות שהתמקדו בגיימינג הפכו לענקיות עולמיות: פלריום, פלייטיקה, ג`לי בטן, מון אקטיב, איליון ועוד.

רק בישראל יש כמעט 10,000 עובדים בתחום הגיימינג שעובדים ב-400 חברות (כלכליסט, 29.9.20). הצפי שלי הוא שהמספרים הללו ימשיכו לעלות בקצב מסחרר. יש כל כך הרבה עולמות תוכן נוספים שאפשר לפתח בעולם משחקי המחשב.

אפשר לראות את זה למשל בעולם משחקי הספורט. בכל אתר ספורט היום ניתן למצוא פינה באתר שמוקדשת לגיימרים ומביאה המון תנועה לאתר. פעם היה מדובר בגיימרים ששיחקו זה מול זה, או שיחקו "נגד" המחשב. היום יש קבוצות ספורט שמשלמות לגיימרים שייצגו אותם בתחרויות וירטואליות.

 

באדיבות HackerU, יח"צ

ומה שמתרחש בספורט מתרחש כמובן בז`אנרים נוספים שמתפתחים בעולם הגיימינג: משחקי אקשן, אסטרטגיה משחקי תפקידים ומה לא. בנוסף לחלוקה לז`אנרים אפשר לדבר גם על התפתחות נוספת שמתרחשת בגיימינג. סדרי גודל של משחקים שמתייחסים לפרמטרים כמו: תקציב, איכות טכנולוגית, המחויבות שנדרשת מצד השחקן. כל זה משפיע על המחיר הסופי של המוצר, בדיוק כמו שבתעשיית הקולנוע נהוג להבחין בין "קולנוע עצמאי" ל-"קולנוע הוליוודי".

ואם כבר הזכרתי את תחום הקולנוע אז כדאי לציין נתון מדהים באמת: המכירות של שוק הגיימינג העולמי צמחו בשנת 2020 ב-20% ל-179 מיליארד דולר. אם לוקחים את הנתון הזה ומשווים למכירות תעשיית הקולנוע ב-2019, כלומר לפני הקורונה, שהרי אז ההכנסות של הקולנוע הסתכמו ב-100 מיליארד דולר בלבד.

אלה מספרים מדהימים שמדגישים עד כמה עולם הגיימינג הוא חלק בלתי נפרד מהחיים של כולנו. ומה שחשוב לזכור הוא שהביקוש האדיר למשחקים מוביל להתפתחות תעשיית הגיימינג בישראל ובעולם ולהיווצרות של עוד משרות כמו: אנימטורים, מפתחים, מעצבים, אנשי סאונד, לצד תפקידים עסקיים כמו פיתוח עסקי, שיווק, הפצה וכוח אדם.

אני אופטימי מאוד בנוגע לעתיד הגיימינג הישראלי. ההתנסות שלי לאורך השנים בהכשרת סטודנטים ישראלים לתעשייה לימדה אותי שהרוב המוחלט של הסטודנטים נקלטים היטב בשוק העבודה. הם מגיעים כשיש להם את הידע והכלים להתקדם בכל חברת אנימציה שבה יקלטו וזה די מדהים לראות את השינוי שמתרחש לנו מול העיניים.

 

* הכותב הוא ראש תחום גיימינג ואנימציה בתלת מימד ב-HackerU