צילום: גלי מרגלית
לאן שלא נסתכל נגלה שמישהי שאנחנו מכירות הוטרדה מינית, עברה התעללות מינית או עברה, לא עלינו, אונס.
רק השבוע סיפרה לי אחת מחברותיי הקרובות ביותר, כי נאנסה בגיל 18 מאדם זר בטיול, והחזיקה בסוד הזה עד שהתחתנה. חברה אחרת, סיפרה כי אביה היה מטריד אותה ואף את בתה הקטנה - היא נכדתו, אחרת מקבלת מבעלה תקציב שבועי לקניות לבית, ואסור לה לעבור אותו, אחרת...
יתכן שתגלי שגם את היית מוטרדת לא פעם, אולי הדחקת, אולי פליק בטוסיק לא נחשב הטרדה בזמנך, הנה, גם אני עברתי מספר הטרדות בחיי, מהבן של השכנים בצעירותי (בכיתה ב`), בגיל מצווה מחברו של אבי, כשהכניס אותי לחדר חשוך וניסה לבצע את זממו (לא, הוא לא הצליח!), מהבוס שלי (אחרי הצבא), והיו עוד כמה מקרים מבחילים מהסוג הזה.
כאמור, נשים רבות מוטרדות במהלך חייהן, חוות אלימות בנפשן, בגופן ואף במישור הכלכלי. יש כאלה שנשארות פגועות לעד, ויש מי מביניהן המבקשות להמשיך הלאה ולהתנהל, עד כמה שניתן.
בעקבות אירועי האלימות הקשים שהתרחשו בתקופה האחרונה בארצנו, החליטו ביקב ויתקין להעלות את הנושא למודעות גבוהה ולסדר היום.
שרונה פז בלוגולובסקי - המנכ"ל והבעלים של יקב ויתקין, חברה ל"רוח נשית" - עמותה ללא מטרות רווח שקיימת כבר 13 שנים, והיחידה אגב בישראל אשר מתמקדת ב"יום שאחרי" ומציעה פתרון מעשי וארוך טווח ליציאה מחוץ למעגלי האלימות ומסייעת לנשים נפגעות למצוא תעסוקה מתאימה עד לביסוס כלכלי. יחד הפיקו אנשי היקב ונשות העמותה אירוע בציר חגיגי, בהשתתפותן של נשים בתפקידים בכירים ומובילות דעת קהל.
צילום: גלי מרגלית פז בלוגולובסקי שנידבה לטובת האירוע את מרכז המבקרים של היקב, בחרה לדבריה לחבור לעמותה ולערוך את אירוע תחילת הבציר, זאת לאחר שהתוודעה לפעילותה של "רוח נשית" בעקבות מקרה אישי שהגיע אליה. במטרה לסייע לעמותה בהבאת מחאתה כנגד אלימות מגדרית וגם בכדי למנף גיוס נשים מתנדבות למערך הפעילות בעמותה היא רתמה נשים בתפקידם בכירים ומובילות דעת קהל, שהוזמנו כולן לבצור ענבים.
במסגרת אירוע הבציר, אירחה כאמור פז בלוגולובסקי ביקב, נשים מעוררות השראה שנמצאות בראש המערכת הכלכלית, כאלו שיכולות להעצים את הרוח הנשית, ולתרום לפעילותה המבורכת של העמותה, וגם בכדי לתת לכולנו את ההזדמנות להכיר ולחבר.
צילום: גלי מרגלית
צילום: גלי מרגליתיקב ויתקין נמצא במקום פסטורלי וירוק סמוך לשמורת אלכסנדר, במושב כפר ויתקין שבמישור החוף, וככזה הוא רחוק מכל הרעש הפנימי שחשה מי שעברה הטרדה מסוג כזה או אחר.
ויתקין הוא יקב בוטיק משפחתי שנוסד בשנת 2002, על ידי דורון ושרונה בלוגולובסקי. היקב מייצר יינות לבנים ואדומים ויין קינוח, ומרבים להשתמש בו בזני ענבים שפחות מקובלים בארץ כמו למשל: זינפאנדל, קריניאן, טמפרינליו ופטיט ורדו.
צילום: גלי מרגלית בשעה 6 בבוקר, עם קפה ומאפה, החלו מתאספות להן ביקב ידועניות כמו: גליה אלבין, יעל ארד, איילת נחמיאס-ורבין-סגנית נשיא התאחדות התעשיינים, ליליאן ברטו, ענת הראל, ג`וליה זאהר – בעלת
המותג טחינה אל-ארז, הדס שטייף, עידית טפרסון, אפרת הנזל, ועוד...
עלינו כולנו על האוטובוס לכרם השוכן ברמת הנדיב.
קיבלנו סינרים לבנים, כובע קש ומזמרה. את פנינו קיבל בחיוך רחב אסף פז - איש הענבים, יינן בינלאומי, ואחד המובילים בתחום והישראלי הראשון שגם קיבל את התואר "דיפלומה לאומית בייננות" מהאוניברסיטה לייננות בבורדו.
צילום: גלי מרגלית 
צילום: גלי מרגלית אסף סיפר לנו על זן הענבים שאותו נקטוף בעוד רגע - הקולומבר, המשמש ליין שמיוצר על ידי יקב ויתקין ובשמו: "מסע ישראלי לבן", שהוא 40% קולומבר וטעמו לימוני-תפוחי משו.
"בנות, נא לעבוד בזוגות, כיוון שיש לקטוף מהגפן בשני צדדיו, אמר והוסיף: "קחו בחשבון שהענבים צריכים להיות נקיים, ואת הרקובים, יש לזרוק לאדמה", הוא הורה ומיד ביצענו, התחלקנו לזוגות באופן אקראי.
במרכז: שרונה פז בלוגולובסקי. צילום: גלי מרגלית
הדס שטייף ואיריס ששון - חברת מועצת כוכב יאיר. צילום: גלי מרגלית.jpg)
ליליאן ברטו. צילום: גלי מרגליתאת האשכולות הנחנו בתוך ארגזים שחורים, ומילאנו אותם כשהם בדרכם לצאת למסע ארוך עד שיהפכו ליין.
תוך כדי הפעילות בשטח, שכללה עבודת כפיים, הכרנו אחת את השנייה, כשוות, גם את הנשים, שלרוב אנחנו זוכות לראות רק בתקשורת. עבדו יחד, צחקו בפה מלא, הצטלמו ובעיקר בצרנו ענבים, שחלקם כבר הפכו לצימוקים.
צילום: גלי מרגלית חזרנו למרכז היקב, שם חיכתה לנו מחויכת השפית עינת סמליאן, שהגיעה היישר מצרפת, לאחר שטיילה בעולם הקולינרי ועבדה באנגליה, בספרד ובאוסטרליה במספר מסעדות כוכבי מישלן.
.jpg)
צילום: גלי מרגלית
על השולחן המתינה ארוחת בוקר שופעת בגבינות, בלחמים וסלטים. עינת יצרה תפריט מיוחד לאירוע שכלל טאפס ספרדי, תפו"א אפויים בשני צבעים שהוגשו עם סלמון מעושן וביצה עלומה. התענגתי על כל ביס.
במהלך הארוחה הסתובב צוות היקב בין הסועדות, ומילא את הכוסות ביין מסוג "מסע ישראלי" שהפך את הארוחה לשמחה יותר.
כאשר שכך מעט רעש המזלגות, עלתה יו"ר העמותה - חגית בכור ופתחה את האירוע בהצגת העמותה: "ישנם פערים בחברה שלנו שהממשלה לא יכולה להם, ולכן נוסדה "רוח נשית", מתוך הבנה שיש נשים רבות עם מצוקות כלכליות שנובעות ממצוקות של אלימות. כמעט 50% מהנשים שיוצאות ממקלטים, חוזרות לבן זוגם ולאלימות, מהפחד שלא תהיה להן קורת גג ולא יהיה מי שיפרנס את ילדיהן".
צילום: גלי מרגלית 
צילום: גלי מרגלית 
מימין: איילת נחמיאס ורבין, במרכז: תמר שוורץ, משמאל: גליה אלבין. צילום: גלי מרגלית בהמשך הרחיבה ד"ר שולמית גרי - מנכ"לית בנק ישראל על האלימות הנמצאת בגוונים שונים בחברה הישראלית. "את האלימות הכלכלית אין אנו רואים מהצד" היא הסבירה, "זה מתבטא בנטילת כספה של האישה, במניעת יציאתה לעבודה ועוד מקרים מסוג זה. אין לה חופש בחירה, חופש תנועה, אין עצמאות, ואין לה שליטה בחייה".
שולמית גרי. צילום: גלי מרגליתיוזמה ייחודית של בנק ישראל היא גיבוש אמנה וולונטרית בשיתוף עם איגוד הבנקים, חברות האשראי וארגונים חברתיים שונים. במיזם זה, מספקים ליווי בנקאי לנשים שיצאו ממקלטים. הן מקבלות ליווי פרטני, "תופרים" להן פתרונות פיננסים ייחודיים, שיתאימו לפתרון בעיות כמו: חשבון בנק משותף, ערבויות, חלוקת חובות בין בני זוג, הקטנת ריבית פיגורים לאישה, הסדרי חוב, טיפול בהוצאה לפועל, ליווי וחינוך פיננסי לנשים ועוד...
האמנה הושקה בינואר 2016 וכבר למעלה מ-750 נשים ניצלו את הסיוע הזה.
צילום: גלי מרגלית .jpg)
יעל ארד. 
גליה אלבין. צילום: גלי מרגלית
תמר שוורץ - מנכ"ל עמותת "רוח נשית". צילום: גלי מרגלית
לסיכום, עלתה תמר שוורץ - מנכ"לית העמותה שהעניקה מעט נתונים על המצב: "רק כ-200 אלף מתלוננות על אלימות למרות שיש עוד מאות אלפים נפגעות. נשים נשארות במעגל האלימות לפחות 10 שנים, בממוצע, ולא עוזבות אחרי הסטירה הראשונה. אנו עובדים באופן פרטני", ולנו יש את פרויקט המנטוריות, שפרוסות בכל הארץ מנהריה ועד אופקים.
תפקידן ללוות, להאיר ולדחוף לעבודה ולעצמאות כלכלית. הן מלוות את האישה מרגע צאתה מהמקלט במהלך כשנתיים, עד לבחירת מקצוע, מציאת עבודה ואף מימון לימודים. כמו כן, אנו פועלים גם באופן מערכתי, מול הביטוח הלאומי, הוצאה לפועל וגופים נוספים מכיוון שיש חסמים וקשיים במערכות גדולות שכאלה. לפעמים לא רואים את הסימנים הכחולים כי הם נמצאים בחשבון הבנק".
צילום: גלי מרגלית
צילום: גלי מרגלית
צילום: גלי מרגלית בעוד המילים החזקות הדהדו בראשי, נתתי לקינוח להתמוסס בפי. מהבציר יצאתי בהרגשה של התרוממות רוח, והמפגש מעורר השראה, הותיר בי המון אכפתיות ותקווה שיהיה טוב יותר.
כן, על כולנו נשים וגברים כאחד מוטלת האחריות לסייע. וכן, באתר העמותה קיימת אופציה נהדרת לעשות זאת, כולנו יכולים לתרום, אפילו רק 4 שקלים בחודש, ולמרות שמדובר בשקלים בודדים - האמינו לי בסופו של דבר בכוחה של התרומה לשנות מציאות...
