צילום: Pixabay
כידוע, אחת מההטבות המשמעותיות שלהן זכאים עובדי אל-על, היא האפשרות לטוס חינם על בסיס מקום פנוי בטיסות החברה. לפי תנאי ההטבה, ילדי העובדים זכאים לה עד הגיעם לגיל. לאחרונה בחרה החברה לשנות את הנהלים המתייחסים להגדרה של ילדי העובדים ולכותרות עלה משבר ההטבות לילדי עובדי אל על, בעקבות ההחלטה להעניק את הזכאות להטבות רק לילדים ביולוגים בלבד.
בשל מבול התגובות הזועמות ברשת וכמות הפעמים הרבה כל כך, בהן הוזכר הנושא בנוכחותי, החלטתי שכדאי שנעשה קצת סדר:
1. האם ראוי שחברה תנקוט במדיניות למי היא נותנת הטבות ולמי לא?
ככלל, קביעת מדיניות ונהלי זכאות להטבות בארגון היא דבר ראוי, כלכלי, קפיטליסטי ואמור לקרות כך. מצד שני, כשמדובר בהגדרות התא המשפחתי, הכל הרבה יותר רגיש, עד כדי כך שצריך לשאול האם זה יעמוד בבחינה של בג"צ.
2. איך ארגון יכול להחליט מיהו הבן שלי?
הבעיה היא, שלא ממש ניתן לאמוד מה זה בן לא ביולוגי. הכתבה מדברת בעיקר על ילדים מפרק ב`. לא ברור מהכתבה מה קורה עם ילדים מאומצים, שרשומים כחוק בתעודת הזהות של ההורה המאמץ – האם ייחשבו לצורך קבלת ההטבה או לא. אך כשאנחנו מדברים על פרק ב`, יש פה מבחנים שלא בטוח שלארגון או לחברה כלכלית הפועלת למטרות רווח – יש את הכלים או היכולת לבחון אותם.
3. מה יכול להוות ההבדל?
הנה 2 דוגמאות משני קצוות הסקלה: מה קורה עם פרק ב` שבו הזוג, בני 55, התחתנו בגיל 35, לאשה ילד מנישואין קודמים ויחד גידלו את הילד כל חייו, לעומת פרק ב` שבו הזוג התחתן לפני שנה? זה נחשב או לא? היה לי חלק פעיל בגידול הילד או לא? האם הילד רשום בצוואה שלי כיורש שלי או לא? ישנם מבחנים רבים בהם אנו נעזרים כדי לבחון קשרים משפחתיים שאינם ביולוגים. כמובן שאלו דוגמאות קיצוניות. המציאות יוצרת המון מצבים "אפורים", שלא בטוח שחברה כמו "אל על" מסוגלת להתמודד איתם.
4. מה לדעתי יכול להיות הפתרון?
במקרה רגיש כל כך, בנוסף לקביעת הנהלים החד משמעיים של "שחור או לבן", יש להכפיף אותם לחריגים ובקשות מיוחדות, ולמנות ועדה שתבחן את הנושא. למשל, גם אם מדובר בילד שאינו ביולוגי, אך הוא של אשה שאני נשוי לה מעל 5 שנים (רק לשם ההמחשה) – ניתן יהיה להשתמש בהטבה. ילדים לא ביולוגים בנישואין של פחות מ-5 שנים – לא יכללו בהטבה. תצטרך להיות ועדת חריגים שתוכל לאשר את זה. אך לא בטוח שככלל, חברה כמו אל על יכולה לעמוד בזה. זו בדיוק הסיבה לכך שהיא יצרה כללים נוקשים ואוֹבְּיֶיקְטִיבִים – וזה לגיטימי שהיא תעשה את זה, אם הם כופפים את הכללים לוועדת חריגים שתפעל תחת הגדרות מאוד ברורות של אילו חריגות כן יכללו בהטבה, שתדע לפעול מהר ותוכל לאשר חריגה מהכללים.
5. ובכל זאת מה אפשר לעשות אל מול החלטה כל כך שנויה במחלוקת?
הפתרון במקרים כאלה הוא עתירה לבג"צ. אך אני לא בטוחה שבצ"ג יתערב עד כדי כך בניהול ההטבות שמציעה חברה הפועלת למטרות רווח. למרות שזו חברה שהיא לכאורה חברה בעלת אינטרסים וזהות ישראלית. אנחנו כן מכירים פסיקות מהעבר בהן בג"צ כן התערב, במצב של זוגות חד מיניים, וקבע שהם יהיו זכאים לאותן הטבות של זוגות סטרייטים, בניגוד לקביעה של "אל-על". במקרה הזה, הבחינה של עמידה בהגדרה היא הרבה יותר חד משמעית – בבחינת הזוגיות, מהי זוגיות והאם זוגות חד מיניים יכולים להיחשב כבני זוג, ובמידה וכן – אנחנו מחויבים לתת להם את ההטבות הניתנות לבני זוג. לעניין ילדים לא ביולוגים, הכללים פחות נוקשים, המבחנים אחרים ואם אל על לא תציב את החריגים האלה - יתכן שבג"צ יעשה זאת.
* הכותבת הינה בעלת משרד שני ליבמן – משרד עורכי דין לדיני משפחה, בעלים ומנכ"ל המכון לניהול משברים במשפחה להכשרת עורכי דין בפרקטיקה של דיני משפחה, מחברת הספר "ארגז כלים למתגרש" ומרצה מבוקשת בלשכת עורכי הדין ובארגונים פרטיים. 
