צילום: pixabay
הרשתות החברתיות הפכו להיות כלי עיקרי לצריכת מידע ואפשר למצוא בהן חומר קריאה רב. למעלה מ-80% מאוכלוסיית הגלובוס גולשת באינטרנט, ויותר מ- 1.2 מיליארד איש משתמשים ברשתות החברתיות.
על פניו, הימצאותן של הרשתות החברתיות תורמות לפלורליזם, לריבוי דעות ולהעשרת סוגי המידע שניתן להיחשף אליהם, אך הבעיה מתעוררת כאשר בין בליל המידע ברשת רווחת לה תופעת הפייק ניוז שהשלכותיה, לעיתים עשויה לחרוץ גורלות.
אם כך, מדוע אין תכנית שמטרתה לחנך לזיהוי מידע איכותי אל מול מידע כוזב?
את אחת ההשלכות של הפייק ניוז אנו רואים וחווים תוך כדי מבצע החיסונים כנגד מגפת הקורונה. דפי מידע שונים בפייסבוק מזהירים מפני תופעות לוואי אפשריות של החיסון, ולעיתים זה לא מגובה במידע רפואי. כמו כן, פה ושם עולות קריאות שלא להתחסן מסיבות שונות, אחת מהן גורסת שיש מי שותלים שבבים למעקב אחר המחוסנים.
לאחרונה עלה לכותרות דיון ציבורי רחב סביב הרב יובל אשרוב, שפרסם סרטון ובו הוא שוטח את מסקנותיו לגבי החיסון וכן את הסיבות בגינן הוא ממליץ לאנשים שלא להתחסן. הסערה הייתה גדולה והגינויים ממערכת הבריאות לא היססו להגיע, נוסף על האזהרות כי הרב משדר אמרות שאינן נכונות, וזאת בגיבוי של רופאים שהגיעו לכל האולפנים כדי להפריך אותן.
שיטוט קצר בעמודי הפייסבוק השונים, וביקור בקבוצות ווטסאפ שנפתחו בנושא זה מלמד כי לא אחת מופץ בהם מידע חלקי סביב חיסוני הקורונה ולעיתים אף מידע כוזב של אנשים בוגרים, משכילים, חלקם אף מוכרים לרובנו אך יש גם אנונימיים ובניהם אנשי רפואה ואנשי רוח. אם כך, לא ניתן לומר שאותם האנשים שמפיצים ומאמינים בידיעות הכזב שהם מפיצים ו/או צורכים הם חסרי השכלה שניתן "למכור" להם זאת בקלות.
צילום: pixabay
לצורך התמודדות עם מפיצי פייק ניוז, התגייסה רשת פייסבוק כדי לסגור את אותן קבוצות שבהן מופץ מידע שלילי ושקרי, ובמשרד הבריאות הישראלי, בשיתוף עם רופאים ורבנים החליטו אף הם להילחם בתופעה ולהפריך את כל הידיעות הכוזבות.
תופעה נוספת השכיחה ברשת היא הפצה של ידיעות כזב ברחבי הרשת החברתית בה מבשרים מדי פעם על מותו של אדם מפורסם שנפטר לכאורה מסיבה כזאת או אחרת. ראינו זאת גם בתקופת הקורונה, כאשר בישרו על מותו של הזמר שלומי שבת שהיה שרוי במצב רפואי לא פשוט והוא ובני משפחתו נאלצו להתמודד גם עם הידיעה הכואבת והשגויה.
כאשר אנו רואים גולשים רבים נסחפים אל תוך הפייק ניוז, מה אנו יכולים לצפות בעניין זה מבני-נוער שעדיין לא בשלים מבחינת השכלתם? האם אנחנו יכולים להגיד בביטחון שהם ידעו לזהות מה נכון ומהי ידיעת כזב? כמובן שלא.
בשל התעצמות כוחן של הרשתות החברתיות, ומעמדן שהולך ותופס תאוצה כמקור ממנו צעירים רבים צורכים מידע במגוון תחומים, וכן בשל האחוזים הנמוכים של צעירים וצעירות המגיעים להתחסן כנגד הנגיף, כשהם חשופים לשלל אינפורמציות מוטעות המתבססות לא פעם על מידע לא מהימן באינטרנט, על שר החינוך וצוותו, האמונים במסגרת משרדם על חינוך ילדינו, לבנות תכנית מקיפה עם אנשי מקצוע מתחום התקשורת שתחנך את בני הנוער לצריכת מידע מהימן.
אין צורך במשאבים מיוחדים, אפשר לכלול את התכנית במסגרת השכלה כללית ולהכשיר מורים ומורות לאורה.
אל לנו לחכות לאירוע טרגי כלשהו שעלול לקרות כתוצאה מצריכת מידע שקרי, יש להקדים תרופה למכה ולחנך את ילדינו כיצד לצרוך מידע אמיתי אל מול מידע שקרי, שלו כאמור קרקע פורייה ברשתות החברתיות ובאשר לנו, הורים ומבוגרים המעורבים בחיי ילדינו, חשוב שנהיה כל העת עם יד על הדופק ונלמד את אותם, לצד מערכת החינוך, כיצד לצרוך מידע בצורה נכונה ובטוחה. לטובתם וגם לטובתנו.
* הכותבת היא פעילה חברתית ומורה בבית ספר תיכון בצפון.
