אילוסטרציה, צילום: אתר pixabay
בחודשים האחרונים המוכרים גם "כתקופת הקורונה", מפלס המתח והחרדה הכללי עלה. רובנו נמצאים בבית לעיתים בחוסר וודאות, לחץ כלכלי, שינוי שגרה, וביחד עם השעמום ובשילוב עם הזמינות למקרר אנחנו עדים לעלייה ממוצעת של בין 5-7 ק"ג אצל רבים מאיתנו.
החיבור של כל אחד ואחת מאתנו למקרר הוא שונה, החל מהרגלי האכילה, המגוון, התדירות, רגעי החולשה, הכמויות, כל אלה במקרים מושפעים מהצרכים הרגשיים שלנו המשולבים עם הצרכים הפיזיולוגים.
כשאנחנו מדברים על אכילה רגשית הכוונה היא לאכילה שאינה קשורה לצורך פיזי. יכולת התמודדות עם לחצים, קושי בוויסות רגשי, ניהול זמן, חווית אושר ומצב רוח, קבלה עצמית, שליטה עצמית- הם רק חלק מהמאפיינים כשלכל אלה יש גם קשר לגנטיקה האישית שלנו.
האופן בו כל אחד מאתנו מושפע מהתזונה נחקר על ידי תחום מדעי בשם Nutrigenetics וכבר היום באמצעות בדיקת רוק ביתית פשוטה, כל אחד יכול ללמוד להכיר את ה-DNA האישי שלו ולקבל מידע שיתמוך בבניית תפריט מתאים יותר והכוונות נוספות, כדי לסגל הרגלים שיעזרו לו להגיע למשקל הרצוי ולשמור עליו לאורך זמן וגם כדי להגיע לבריאות, לכושר ולחיוניות המיטבית שלו.
במסגרת זאת, ישנם מאפיינים משמעותיים המשפיעים גם בהבנת החלקים הרגשיים הקשורים לאכילה שלנו.
אבחון גנטי לתזונה ולספורט מגדיר למעלה מ- 40 מאפיינים שונים ומאפשרים לנו להכיר את גופנו לעומק ובעזרת הידע ניתן למצוא את הנתיב המדויק של כל אחד להתמודד עם התזונה כולל האכילה הרגשית שלו.
אוי הסוכר....
ישנם מספר מאפיינים המוגדרים באבחון הגנטי, וקשורים גם לאכילה רגשית. אין ספק שההכרות והמודעות הנה משמעותית כדי להצליח להתמודד עם "אתגר המקרר" ואימוץ הרגלים חיוני ביותר כדי להתמודד עם האוטומט.
אחד הגורמים העיקריים לאכילה רגשית הוא חוסר איזון ברמות הסוכר בדם. כאשר יש רגישות לאינסולין ורמת הסוכר בדם יורדת, יש סיגנל לצרוך סוכרים נוספים. איזון וויסות רמות הסוכר הם חלק חשוב באיזון האכילה.
אם נגלה בבדיקה גנטית שיש לנו את הגן המשפיע על חוסר איזון ברמות הסוכר, נוכל מראש לאזן אותו על ידי פתרונות שונים כגון הקטנת ופיזור כמות הפחמימות, החלפת פחמימות במזונות המבוססים על צריכת שומנים או חלבונים, ואימוץ הרגלים המשפיעים גם על הפחתת הצורך בצריכת פחמימות כגון ביצוע פעילות גופנית, שיפור השינה, הפחתת סטרס, ועוד.
האם תחושת שובע היא גנטית?
מאפיין מסקרן המוגדר באבחון הגנטי אחראי על תחושת השובע שלנו. מתברר שגם תחושת שובע שנתפסת הרבה פעמים כתלויה בצורך פיזי מושפעת מהגנטיקה שלנו וכך יש אנשים שלוקח להם יותר זמן להגיע לתחושת השובע למרות שאכלו ארוחה מספקת.
אנשים אלו קרוב לוודאי יאכלו כמות גדולה יותר ממה שהגוף שלהם באמת צריך. כשאנשים אוכלים יותר מהרעב האמיתי שלהם, ישנה השפעה על רמות הסוכר והאינסולין שיגרמו לעוד אכילה עודפת ועייפות (דבר שמכניס ללופ אכילה נוסף).
במקרה כזה הטיפול קשור לאימוץ הרגלים של אכילה מודעת, זה כולל מדידת זמנים בהם כל אחד יכול ללמוד כמה זמן אחרי שהגוף קיבל מזון מגיע גם תחושת השובע. (בד"כ 15-20 דק אבל יש אנשים שתחושת השובע מגיעה גם אחרי 40 דק או יותר). בנוסף, מומלץ להוסיף טכניקות ותרגול לאכילה איטית וקשובה יותר שהנה אכילה ללא מסכים ו"גונבי קשב" אחרים. כשאוכלים אז אוכלים בלבד.
האם אתה לוחם?
גן הלוחמים הוא מאפיין מרתק המתייחס להתמודדות של כל אחד עם מצבי לחץ ומתח והוא מקבל משנה תוקף בתקופה מאתגרת זו.
מאפיין זה בודק עד כמה רמות האדרנלין והקורטיזול נשארות נמוכות או עולות במצבים של מתח ולחץ.
אצל אנשים שהוגדרו באבחון הגנטי כ"לוחמים", הרמות נשארות נמוכות והדבר מעיד על יכולת חשיבה בהירה יותר במצבי לחץ, ריכוז ושליטה עצמית גבוהה יותר ואילו בקרב אנשים "דאגניים" (ההפך מה"לוחמים") שרמות הקורטיזול אצלם גבוהות יותר, השינה תפגע, הם יסבלו מרמה גבוהה יותר של חרדות, מצב שעלול להוביל ל"אכילה חרדתית" ויכולת ההרזיה תופחת. מצב כזה מאופיין בנטייה להיות תזזיתיים יותר, ולקבל החלטות שגויות- כמו ללכת למקרר באימפולסיביות.
המודעות לכך שהנך "דאגן", הנה מהותית ומזמנת למידת טכניקות התמודדות כמו נשימות ומיינדפולנס, תרגולי יוגה או צ`יקונג. בנוסף, מומלץ לבצע פעילות אירובית מתונה.
האם הקפה משפיע?
במצבים של מתח ועצבנות, אנשים ישתו יותר כוסות קפה ביום. בדיקה גנטית יכולה לגלות האם גופכם מפרק באופן יעיל את הקפאין, או שהוא מתקשה לפרק אותו, מצב שגורם לתיאבון מוגבר וגם ליותר מתח וחרדה. רמות קפאין גבוהות בדם גורמות לערנות גבוהה ואח"כ לעייפות, הקפאין מדלדל את בלוטת האדרנל וגורם לנו לתשישות.
חשוב לדעת איך אנחנו מגיבים לקפאין ולווסת את עצמנו, עייפות מתח וחרדה עשויים לגרום לאכילה עודפת ובנוסף, להרבה אנשים יש התניה של הוספת "משהו מתוק" לצד הקפה.
במידה והאבחון מצביע על פירוק לא יעיל של קפאין, מומלץ להפסיק או לצמצם את צריכת הקפאין וכן להימנע משתית קפה לאחר השעה 16:00. תמיכה בתוספי מזון מתאימים ומידע על תחליפי קפה ללא קפאין - יכולה לסייע.
ויטמינים ועוד....
חוסר בברזל, ויטמין B12 וחומצה פולית, מוביל לאנמיה. אנמיה מתבטאת בעייפות, חוסר ריכוז, מצב רוח ירוד, חולשה, עצבנות ורגישות יתר. במצבים אלה, כל חוויה עלולה להוציא מאיזון ואכילה רגשית עשויה להיות הפתרון לוויסות.
בידיעה כי בגופנו קיימים גנים העלולים להביא למחסור של אותם ויטמינים, נוכל להיות עם היד על הדופק ובמקרה של חוסרים נגביר תזונה עשירה בברזל, ויטמין בי 12 וחומצה פולית ולפי הצורך גם המלצה על תוספים איכותיים מומלצים.
מאפיינים נוספים בבדיקה גנטית מהסוג הזה כמו תחושת טעם מתוק, תגובה לפחמימות, נטייה להתמכרויות ועוד, תחשוף בפנינו תמונה ברורה שתעזור לנו להכיר את גופנו, איך זה משפיע על הרגלי האכילה שלנו ואיך נכון להתמודד.
מודעות והכרות עם המנגנונים השונים בגופנו, קבלה עצמית תוך ביצוע התאמות יחד עם ההמלצות הנכונות, יכולות להוות את המפתח לריפוי ושינוי לטווח ארוך.
* הכותבת היא מומחית לטיפול באכילה רגשית ודיאטנית קלינית בצוות MyBio לבדיקות גנטיות של תזונה וספורט
